החלטה בתיק ת"א 1184-05

1.         בפניי בקשת ב"כ התובע להורות לנתבעת 1, חברתGSK  להמציא לעיונו את כל מאגרי המידע של הנתבעת 1. (בקשתו מצויה בע"מ 81 לפרוטוקול הדיון). בקשה זו עלתה בעקבות עדות נציגת הנתבעת 1 שביקשה בפתח חקירתה הנגדית להוסיף מידע שנמצא על ידה בעת שהתכוננה לדיון.

2.         עסקינן בתביעת רשלנות רפואית שהופנתה בין היתר כלפי הנתבעת 1, יצרנית החיסון שקיבל התובע אשר טוען כי החיסון פיתח מחלה מסוג פמפיגוס וולגריס (להלן: " המחלה").

מטעמה של הנתבעת 1 הוגש תחילה תצהיר של ד"ר טמיר שבשל בעיות בריאות הוחלף בתצהירה של ד"ר ורדה אשד.

3.         על-פי התצהיר של ד"ר טמיר בשעתו ואף הנוכחי של ד"ר אשד, כל מידע שנמסר לנתבעת 2 על תופעות לוואי כתוצאה מהשימוש בחיסון מועבר למאגר המידע המרכזי של החברה העולמית ומשם אחת למספר חודשים למשרד הבריאות בעולם ובישראל.

            שני המצהירים ציינו בתצהיריהם כי לא ידוע להם על אף מקרה בעולם של מחוסן בחיסון הספציפי ואשר פיתח את המחלה ובוודאי שלא ידוע להם על כל מחקר קליני או מאמר רפואי כזה.

4.         חרף האמור בתצהירה ביקשה ד"ר אשד בפתח עדותה להוסיף מידע ולפיו בעת שעברה על מאגרי המידע בחברה, בסמוך למועד עדותה, גילתה כי במאגרים מצויים שני דיווחים של חולים שחוסנו בחיסון ובהמשך אובחנו כחולים במחלה, לבד מן המקרה של התובע.

            במקרה אחד הדיווח הוא מ - 1990 ובמקרה השני הדיווח הוא משנת 2008. בשני המקרים מדובר בחולים בחו"ל ולא בארץ.

5.         ב"כ התובע נימק את בקשתו בכך שמאגרי המידע בעולם חסומים חוץ מארצות שבהם יש חופש מידע. לעומת זאת המידע מצוי בידי הנתבעת 1 ומכאן רצונו לקבל לידיו את כל המאגרים שעומדים לרשות העדה בכל העולם. (ראה דבריו בעמ' 81 לפרוטוקול מיום 13.11.12).

6.         ב"כ הנתבעת 1 מתנגד לבקשה בטענה כי הבקשה לא עלתה בגילוי המסמכים ומכל מקום מדובר בסודות מסחריים, שאין לחשוף אותם.

7.         הבקשה שהגיש ב"כ התובע בשעתה לגילוי ועיון במסמכים נדונה בהחלטת כב' הש' אורנשטיין מיום 25.2.08, בבש"א 11280/07. באותה בקשה  פירט ב"כ התובע רשימה ארוכה של מסמכים, לרבות עלונים לצרכן, המלצות לצוותים רפואיים, דיווחים ששלחה הנתבעת 1 למקומות שונים בעולם ועוד, שהוא מבקש עיון בהם.

            באותה בקשה לא ביקש ב"כ התובע לקבל לידיו "מאגרי מידע" כפי בקשתו הנוכחית.

8.         גם בעת שב"כ התובע קיבל לידיו את תצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת 1, ולאור המפורט בו, לא סבר ב"כ התובע כי יש מקום לפנות בבקשה לקבל את מאגרי המידע המוזכרים בתצהיר.

9.         לו סבר ב"כ התובע, באמת ובתמים, כי יש מקום לבקשה - הרי שהיה שוטח אותה עוד בשלבים מוקדמים של הדיון.

10.        אלא שלא רק טעמים של מועד מביאים אותי לדחות הבקשה.

            צודק ב"כ הנתבעת 1, כי חשיפת מלוא מאגרי המידע של הנתבעת מהווים פגיעה בסודות מסחריים. בקשה לחשיפת מלוא המאגרים - אינה מידתית.

            בקשתו המקורית של ב"כ התובע לחשיפת מידע המצוי במאגרים והמצביע על הקשר בין מתן החיסון למחלה נענתה בשלילה שכן על-פי התצהירים לא נמצא מידע כאמור, זולת המקרה של התובע.

11.        גם המומחים מטעם התובע, לרבות פרופ' שיינפלד שעיסוקו בין היתר בתחום הקשר הסיבתי שבין התפרצות מחלות אוטואימוניות לזיהומים (לרבות מתן חיסונים) לא היו ערים לכל מקרה נוסף שבו דווח על התפרצות המחלה לאחר קבלת החיסון, וחזקה עליהם שעשו חריש עמוק בפרסומים העולמיים.

12.        במצב דברים זה הייתה הוגנות יוצאת דופן מצד הנתבעת 1 בבקשתה בפתח הדיון להוסיף מידע שיש בו על פניו כדי לתמוך בטענות התובע.

13.        מכאן שבבואי לאזן בין האינטרסים של התובע לעיין במאגרים, לבין האינטרס של הנתבעת 1 שלא ייחשפו סודותיה המקצועיים, נראה לי כי אינטרס הנתבעת גובר.